מדוע בחסידויות צאנז ובעלז הנשים לובשות פאה?

שאלה

זה דבר ידוע, שמרן בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע, ומרן הרי"ד מבעלזא, לחמו מלחמת חורמה, נגד תופעת הפאה נוכרית.מרן בעל הדברי חיים מצאנז – פוסק בשו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סימן נ"ט:
"אסור לצאת בפאה נכרית והוא דת יהודית, ואפי' לתת חתיכת משי – וכדומה – על הפדחת שיהיה דומה לשער – מבואר בראשונים שאסור".
"אודות מה שיש בין הנשים שהולכות בגלוי שיער באיזה או אופנים, או שעושים במקום השער מבגדי משי – וכדו' – שדומה לשער, הוא קפידא ואיסור גדול, וזה בכלל דת יהודית….." – שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סימן ס"א. "פאה נכרית – היא מנהג האפיקורסים, והעובר לוקה מה"ת משום לא תלכו בחוקות הגויים".
"……בכל מדינת אשכנז, שום אשה חשובה, לילך בשערות ובפאה נכרית, רק מנקלי העם ופחותי ערך, ורק בעוה"ר, בקרוב נשתרבב המנהג הזה, מן האפיקורסים". – שו"ת דברי חיים ח"א יו"ד ס"א. כמו"כ, בבעלזא – פאה נכרית היה חס מלהזכיר, ולחמו נגד התופעה של פאה נכרית בחירוף נפש. ילמדנו רבנו: הייתכן שפאה נכרית כיום, גם בחסידות צאנז, וגם בחסידות בעלזא, היא לכתחילה שבכתחילה, יותר מכך אתמהה – איך זה שאין בחסידויות אלו שום פעילות, לעורר את הנושא – ו/או לעודד לפחות, את אלו שאינם הולכים בפאה נכרית?

תשובה

אינני יודע אם האדמורי"ם הנ"ל "לחמו מלחמת חרמה". זאת הגדרה שלך, למען יראו וייראו. הם פסקו לאסור מטעמם ונימוקם, באותה תקופה, וכבר דשו בזה רבים, הטוענים כי כיום בטלו לגמרי טעמי האיסור דאז, וממילא תשובה יוצאת לשאלתך – מדוע כיום לא מעוררים על כך באותן חסידויות.
אחד מאותם רבנים שהזכירו זאת בתשובותיהם, הוא הגאון הגדול רבי גבריאל ציננער שליט"א, אב"ד דק"ק נטעי גבריאל (ומח"ס) בארה"ב, שבתשובתו (אשר פורסמה בקובץ אור ישראל ל"ו – ל"ז) מזכיר את החסידויות השונות, והתייחסותם לנושא – ולהלן דבריו.

"דברי יציב" מבאר מדוע ה"דברי חיים" לא שייך כיום

"ראה בשו"ת דברי חיים (ח"א סי' ל'), דאסור משום בחוקותיהם לא תלכו. וכתב ע"ז בשו"ת דברי יציב (יו"ד ח"א סי' נ"ו), שרק במדינות שלא נתפשט עדיין המנהג וכו' הוא בכלל חוקות הגוי, אבל במדינות שהכל הולכות בזה ואינן הולכות לשם שחץ, הוי כדי שלא להתגנות מחברותיהן ואינו משום בחוקותיהם, שאין עושה להתדמות לעכו"ם. ע"ש. ובזה מובן דברי מגן גיבורים (סי' ע"ה) שכתב לדחות דברי הבאר שבע, וכתב ורק בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא וכל כוונתם היה לדמות לעכו"ם וע"כ לבשה בו רוח טהרה לעורר מדנים ע"ז, ע"ש, א"כ בזמננו שאינו בכלל מנהג של הגוים ללבוש פאה נכרית רק בנות ישראל עושות זאת כדי שלא לעבור על איסור דפריעת ראש, אין חשש הנ"ל. וכ"כ המנחת שבת על קיצור שלחן ערוך (סי' פ"ד אות כ"ח) וזה לשונו, "במדינתנו" פשט המנהג ללבוש הפאה נכרית אפילו בין הנשים הכשרות, והלואי שכל הנשים ילבשו פאה נכרית הנ"ל ולא יבואו לגלות שערותיהם".

"דברי יציב": בזמננו נשאר רק מעט מזעיר

"ולמעשה התירו הפרישה (או"ח סי' ש"ג), ואליה רבה (שם ס"ק י"ח), ושו"ע הרב (שם ס"י), דרך החיים, משנה ברורה (שם), ברוך טעם (סי' ע"ה), שו"ת דובב מישרים (סי' קכ"ד), שערי הלכה ומנהג (אה"ע סי' נ'). וכ"כ הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אה"ע ח"ב (סי' י"ב), שרוב הפוסקים התירו. וגם בשו"ת דברי יציב יו"ד כתב, בזמננו נשאר רק מעט מזעיר הנוהגים אחר פסק אבי זקני הדברי חיים בזה, ונתפשט מהמקילין שהולכות בפאה נכרית, ע"ש".

דעת האדמו"ר מפאפא

"ודכירנא שפעם בא הרה"ג ר' אשר אנשיל קרויז זצ"ל לפני מו"ר מפאפא זצ"ל וביקש הסכמתו על ספר שמוציא לאור בו הוא מעורר באיסור לבישת הפאה, והשיב לו מו"ר מפאפא, "אחרי שהמגן אברהם והפרי מגדים ושו"ע הרב התירו את הדבר, אי אפשר לן לאסור על כלל ישראל". וכ"כ שו"ת אור לציון (להגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, מגדולי רבני הספרדים בזמננו) ח"א סי' י"א להתיר פאה נכרית.

וכן כתב שו"ת תשובה מאהבה (ח"א סי' מ"ח) וזה לשונו, "ידע מעלתו, מה שהנשים מקילין בפאה נכרית מגולה, אין זה דבר חדש אלא כבר היה לעולמים, כן נראה מפשט לשון הש"ג במסכת שבת ומסכת נזיר, שכבר נהגו להקל משנים קדמוניות טרם אשר ה"שלטי גבורים" מצא להם ההיתר, ובא זה ולימד זכות על נשים צדקניות שבאותו הדור ע"פ ראיותיו, וכן נכון הדבר לעשות וללמד זכות על נשים כשרות, ובפרט בדורות הראשונים אשר מסרו נפשם על קדושת השם, ואילו היו בכלל עוברות על דת יהודית, גדולי הדור לא החרישו ושרים לא היו עוצרים במילים ובשוטים, שלא תהיינה עוברות על דת", ע"כ. וכ"כ בעל טעם המלך (פירוש על ספר שער המלך) בתשובתו שהובאה בשו"ת תשובה מאהבה (סי' מ"ז) כתב "מי יכול לדון את מי שהתקיף ממנו בעל מגן אברהם ז"ל ודעימיה. וגם רבינו מורנו הרמ"א פה בסי' ע"ה, ויותר מזה בדרכי משה סי' ש"ג, כתב בפירוש שמותר לצאת אשה בשערות גלויות בין אם שערות עצמה בין של חברתה. וגם הגאון בעל הלבושים פה בסי' ע"ה מסכים עם הרמ"א שמותר לצאת לאשה בשערות גלויות פאה נכרית אלא שמחלק בין שערות עצמה אחר שנתלשו לשערות חברתה. וא"כ לפ"ז יש לסמוך עליהם כעל יתד התקוע, כי מבארם אנו שואבים ומפיהם אנו חיים ועיני כל העדה עליהם והם המה עמודי הוראה".

דעת האדמו"ר מערלוי

"וראה בשו"ת אמרי סופר (ערלוי) שכתב בשם ספר "באר מרים" (עמ' ל"ו, להאדמו"ר מערלוי שליט"א, נכד החת"ס), בנוגע דעתו של קדושת זקני מרן החת"ס זצ"ל בענין לבישת פאה נכרית ברה"ר, היות שבהגהותיו לשו"ע כתב ק"ז מרן זצ"ל "אבל פאה נכרית לא עדיף מקלתה דאסור", ואילו בצוואתו לא אסר אלא לבנותיו וכלותיו, יש מקום לומר שבשו"ע כתבו דרך משא ומתן של הלכה להראות שאין דברי הב"ש דחויים, אבל אין כוונתו לפסוק לאסור. כי באמת לא מצאנו בשום מקום שהחת"ס אסר לבישת פאה נכרית, וגם בדרשותיו שדרש ברבים לא אסרם במפורש, והא דלא אסר החת"ס בהחלט לבישת פאה נכרית, י"ל דהתחשב בדעת הגדולים המתירים, וביניהם המג"א, ויתכן דגם הגאון רבינו משולם איגרא זצ"ל שכיהן בפרשבורג לפני החת"ס, לא אסרה. ומסיים שהמנהג אצל תלמידי ישיבתנו היקרים, שהוא מבקש שלא ילבשו את הפאות הארוכות והבולטות".

הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע היקל בזה

"בעיקר דין לבישת הפאות, שכבר התירום גדולי הפוסקים ונתפשטה הוראה זו בקרב כל קהל ישראל, ואף אותם הגדולים שלפני המלחמה היו זהירים יותר בזה, עכ"ז אחרי המלחמה ראו שצורך הדור להקל, כגון הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע שהיקל בזה, הגם שבבית אבותיו החמירו מאוד בזה, ומסופר שכאשר בחורים היו שואלים אותו שמציעים שידוכים עם פאה, והשיב "בימים שלנו אם בת מוכנה בכלל לקחת בחור חסידי זה כשלעצמו שידוך טוב".

האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג העניק כסף לקניית פאות

וכן כ"ק אדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל פעל הרבה שילבשו פאה נכרית [בספר "לפיד האש" המספר על תולדות חייו של האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, מובא "הרבי קיים את הבטחתו והעניק לכל חתן וכלה מן היראים כדי סיפוק צרכיהם, בתנאי שתכסה ראשה בפאה נכרית… וכה הקימו בתים כשרים בישראל". ועוד מובא שם: "העניק שי כספי מיוחד, חמישים דולר במזומנים, לכל כלה שתיאות לכסות ראשה בפאה נכרית"].

הסיבה שנכדי האדמור מצאנז לא החמירו כמותו

וכן כמה נכדי הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע, הגם שנקטו ככל החומרות של הדברי חיים בעניני מקוואות ומצות ועוד, בזה לא הקפידו כל כך להחמיר על הציבור. וכן כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל לא אסר בהחלט על הציבור לילך בפאה, רק גילה דעתו שרצונו לילך שלא בפאה נכרית [ראה מש"כ במחזור "ויואל משה" ליו"כ, הנהגת שבת שובה, שהאדמו"ר מסאטמר אסר פאה נכרית רק לאנשי שלומו והתיר לקהילת האשכנזים]. ושמעתי ממגידי אמת הטעם שלא החמירו לשיטת הדברי חיים, כי לצאת שיטת הדברי חיים צריכה ללכת רק במטפחת ואפי' חתיכת משי בפדחתה אסור, וזה דבר שאין הציבור יכול לעמוד בו, וכיון שאי אפשר לקיים שיטת הד"ח, לכן על כרחך סמכו להקל כשאר הפוסקים.

האדמו"ר מפאפא: "רבים מגדולי הפוסקים מתירים"

"וסיפר לי הגאון ר' יעקב יצחק ניימאן שליט"א אבד"ק חסידי בעלז מונטריאול, שאמר לו מו"ר מפאפא זצ"ל, שבתחלת בואו לאמריקה היה בדעתו להנהיג מנהג חסידות שלא ילכו הנשים בפאות, אך כאשר ראה את הבעלי בתים החשובים בקהלתו שנשותיהם חבשו פאות וביתם מתנהג כדת התורה חדל מזה.

וזכור אזכור עוד עובדה דהוי באחד שאמו לא הניחה לכלתה שתלך מכוסה "צוגעדעקט", ושאל למו"ר מפאפא האם החיוב עליו לציית לאמו שדרשה שאשתו תלבש פאה נכרית, והשיב שיש תשובה בערוגות הבושם (או"ח סי' כ"ט) בנידון אב שאוסר לבנו לילך למקוה כל יום אם צריך לציית, ומשיב שבדבר איסור אין צריך לציית לאביו, אבל בחומרא בעלמא חייב לציית לאביו. וסיים דכמו כן לילך בפאה נכרית אין איסור ברור היות שרבים מגדולי הפוסקים מתירים ולזאת יציית לאמו".

בדורינו ענין הפאה הוא נחוץ

"עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה, מפני שלא תתגנה על בעלה, ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו. ומה גם בתפוצות ישראל בארצות הברית ושאר כנפות הארץ, ודאי שהפאה נכרית הצילה רבבות אלפי בנות ישראל מאיסור שיער מגולה, על כן עבודת הרבנים לעמוד על המשמר לראות שהפאה תהיה עכ"פ לפי שורת דת של תורה, וכ"כ בשו"ת ויען יוסף (סי' מ"א), ושמענו לאחרונה לאחר פרשת הפאות [מהודו] נפרץ קצת גדרי צניעות אחרים כגון צביעת הפנים כדי להיראות יותר טוב ולהתנאות גם ללא הפאה, לכן יש להיזהר מחומרא דאתי לידי קולא".

"ולמעשה רוב נשותיהם של גדולי ישראל במאה שנים האחרונות הלכו בפאה נכרית, וא"כ אין להרעיש על המקילים".

משפחת החת"ס נהגו ללכת עם פאה

עוד קיבלתי מכתב מחכם אחד שהעיר שהחת"ס אוסר פאה נכרית, לכן על בית תלמידי תלמידיו לנהוג כן. הנה אם כי אין לי טעם מספיק למה לא נתפשט במשפחתו הנהגה זו, אך כיון דקיי"ל מעשה רב, ונתברר לי היטב שכמעט כל משפחת הכתב סופר וצאצאיו אחריו שהיו גדולי ישראל והלכו בעקבותיו בכל צעד ושעל, ובענין זה לא נהגו כדבריו, בוודאי יש להם טעם, אפי' לא ידענו המקור, בכל אופן כך נוהגים.

והעידה בתה של הגה"צ יוסף יונה מאונדארף זצ"ל בשם אביה, שבדור שאחר החת"ס התחילו בנות ישראל ללכת בפאה, מחמת שראו גדולי ישראל דאז שקלקלתם היא תקנתם, שהדבר גרם שהתחילו ללכת בשערות ראשן רח"ל, לכן הנהיגו ללכת בפאה נכרית, ע"כ דבריו. לכן אנו מוצאים שבימי הכתב סופר ומהר"ם שיק לא הקפידו על חבישת פאה נכרית.

וכתב לי הגאון רבי יעקב יצחק ניימן שליט"א, אב"ד חסידי בעלזא מונטריאול, הנה המעיין הן בצוואת מרן החת"ס וכן ערוגת הבושם בהכנה דרבה שכתבו בלשון "ואפי' פאה נכרית אני אוסר עליכם", אפשר לומר זאת שהוא מדבר אל בניו ועליהם שייך הציווי אבל לא על הנכדות, כי באמת היה צריך לכתוב "אני אוסר עליהן" בלשון נקבה. ע"כ דבריו. וידעתי מגדולים נכדי החת"ס ובעל ערוגת הבושם מחוסט גם שאסרו פאה נכרית, אפי' הכי צאצאיהם הקילו בזה, וסיבת הדבר מפני כבוד הוריהם שהיו רבנים ות"ח ולא נהגו כך במקומם וד"ל.

בעל "לבושי מרדכי"

ומי לנו גדול מבעל לבושי מרדכי שהיה מגדולי הדור בהונגריה, בין בהוראה ובין בצדקות, וכתב ביורה דעה ח"ב סי' קס"ח להשיב לשואל שראיתי מתלהב ברוב צדקתו להרעיש ולמחות ביד רמה על דבר הנשים המתלבשות בפאה נכרית… וידעתי ונהירנא מאמי מורתי הצדקת נ"ע היתה מאוד מקפדת על המצנפת התחתונה, וכמדומה שהיה לה שני כיסויים ולענ"ד זה העיקר בכל מה שמכסות ראשה יהיה על שני כיסויים הנ"ל וכו'. וכ"כ בח"ד סי' פ"ו, שהעיקר שאפי' אם תלך במטפחת לבד לא יועיל, רק העיקר נראה לענ"ד לפי מה שאני נזכר באמי מורתי הצדקנית נ"ע, שהיתה מקפדת להיות סבכה על ראשה כמש"כ בגמ' דבלא זה הוה גילוי הראש ממש, ושוב בין מטפחת בין שאר כיסויים וכיו"ב, היה על הסבכה ממנה ע"ש. ובאמת מקורו בשו"ת חת"ס או"ח סי' ל"ו שכתב שמלבד המטפחת בעינן גם כובע על ראשה.

מבואר שעיקר התקנה להיות כיסוי על הראש ועליה תלבש הפאה, אבל ללכת בפאה נכרית גלויה לא אסר מעולם ומביא שכך הלכה אמו הצדקת ז"ל, ע"ש. ושמעתי מזקני ת"ח, הטעם שציוו לחבוש שני כיסויים, מפני שנתפשט בהונגריה בין המון עם ללכת ב"בי האר" בין פדחת לאוזן כמש"כ המג"א סי' ע"ה בשם מהר"ם אלשקר, והיה חשש שתגלה שערות שלה, לכן תקנו לכסות ראשה בכיסוי סבכה כעין מטפחת ועליה תשים פאה נכרית כדי שלא יראו השערות כלל, ע"כ דבריו. וא"כ בזמננו שפאה נכרית עשויה באופן שמכסה את כל הראש והשערות, א"כ אין שום איסור גם בפאה מגולה.

הגה"צ מצעהלים ושענדשוב

סיפר לי איש מהימן שבא חתן לפני הגה"צ מצעהלים זצ"ל, לשאלו האם לבקש מהכלה שלא תחבוש פאה נכרית, וענהו מאחר שנתפשט במדינה זו שגם נשות היראים חובשות פאה, אין לדרוש ממנה זאת, ואין זה חסרון ביראת שמים שלה. ע"כ דבריו.

וכן שמעתי מנכדי הגה"ק רבי טוביה משענדשוב זצ"ל, שאם כי נהוג בבית משפחתו בהיותו בגאליציה שלא לחבוש פאה נכרית, עם כל זה כשבא למדינת אמריקה הסכים לבנות משפחתו ללכת בפאה.

ביאור ה"דברי חיים" אודות אפיקורסים ונקלי הערך

"והנה בשו"ת דברי חיים יו"ד סי' ל' כתב וז"ל, כפי ששמעתי לא נמצאו בכל מדינות אשכנז שום אשה חשובה לילך בשערות ולפאה נכרית, רק איזה מקלי העם פחותי הערך ע"ש. אכן פלא שתשובה מאהבה הנ"ל העיד שמה שהנשים מקילין אין זה דבר חדש אלא כבר היה לעולמים, וכבר נהגו להקל משנים קדמוניות ע"ש. ונראה שבמקומות חלוקות, שבמקומות שלא נתפשט ההיתר ההולך הוי בגדר פירצה, וכ"כ באג"ק חלק ט"ז עמ' ש"ל, אבל במקומות שנתפשט בין הנשים היראות שהולכות בהן, ליכא חשש כלל. וכן מתבאר מפמ"ג (אשל אברהם ס"ק ה'), ומגן גיבורים (סי' ע"ה ס"ק ג'), וכמו שאיתא בשו"ע יו"ד (סי' רצ"ח סעיף י'), שחז"ל אסרו מפני מראית העין משי עם צמר, לפי שדומה לפשתים. והאידנא משי מצוי בינינו והכל מכירים בו, לפיכך אין בו משום מראית העין ומותר עם הצמר ועם הפשתן. ע"כ. וא"כ בנדון דידן כאשר נתפשט בין הנשים הכשרות ללכת בפאה נכרית, הכל יודעים שהוא פאה נכרית ולא שערות שלה".

מודעות פרסומת

מתויג:, , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

מחשבה אחת על “מדוע בחסידויות צאנז ובעלז הנשים לובשות פאה?

  1. אפרים נובמבר 15, 2014 בשעה 8:21 pm Reply

    יישר כח שביארתם הכל הפלא ופלא. התעמולנים מציגים זאת באופן שמי שלא בקי בספרי הפוסקים, תמה תמיהה רבה: מה הולך כאן? איך כל נשות בית ישראל הולכות בפאות, הרי זה איסור חמור? אתם מסבירים הכל בצורה כל כך ברורה ונהירה, אשריכם מה טוב חלקכם!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: