כחילוני, לא נראה לי שפאה זה כסוי ראש

שאלה
כל הסבתות של כולנו הלכו עם מטפחות. אתם החרדים עושים צחוק מעצמכם עם הפאות האלה והתמונות עם האיפור כאילו שזה צנוע. אתן מתגנדרות ביום-יום יותר מחילוניות שיוצאות לאירוע. מנסות בכל הכוח למשוך ולהישאר בהגדרה של צנועות…

תשובה

ראשית, תרשה לי לפקפק בכך שאתה "חילוני". אני מניח ששאלה זו נשאלה ע"י אדם חרדי, במטרה לנגח את לובשות הפאות, ע"י הצגה של חילוני השואל שאלה "תמימה". אף אחד חילוני לא ישקיע זמן ומאמץ לשאול שאלה כזאת. אך מכל מקום – אתייחס אליך כ"חילוני".

וכחילוני, ההגיון שלך מאוד מעוות. לא לחינם אמרו חז"ל "דעת תורה היפך מדעת בעלי בתים".

עליך לדעת: אם התורה ציוותה לכסות את השיער, פירוש הדבר שהשיער צריך להיות מכוסה. כאשר עם מטפחת ברוב המקרים לא מצליחים לכסות, ולפעמים חצי ראש מגולה, ועם פאה מצליחים לכסות היטב, הרי בזה מתקיימת כיום כוונת התורה. הטיב להסביר זאת הרה"ק מליובאוויטש זצ"ל:

"במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

יתכן שהסבתות שלך הלכו עם מטפחת, והסבתות של אחרים הלכו עם פאה (שהרי מנהג הפאה הוא לפחות מלפני 500 שנה), אך מכל מקום, המנהג העתיק היה לכסות ב"רדיד", שלא דומה ולא מזכיר את המטפחת של ימינו, כך שאם אתה נתלה בסבתות – גם ל"מטפחת" אין זכר.

יכול להיות שכחילוני, לדעתך, פאה איננה צנועה. בטח לא ימצא חן בעיניך ה"קומבינה" של טלטול בשבת, שע"י עירוב מטלטלים בכל העיר, ו"עוקפים" לכאורה את איסור התורה. וקונים בשביעית פירות שגדלו בקרקע יהודי, ע"י היתר מכירה, ועוקפים את איסור התורה. וגובים חוב ממוני לאחר השביעית, ע"י פרוזבול, ועוקפים את איסור התורה. ומחזיקים חמץ בבית בפסח, ע"י מכירה לגוי, ועוקפים את איסור התורה. ולוקחים שכר על עבודה בשבת, ע"י עשיית דבר קטן לפני השבת והבלעת השכר באופן זה, ועוקפים את האיסור. ומפעילים מוצרי חשמל בשבת (כמו פלטה ומזגן וכדומה) ע"י שעון שבת, ועוקפים את איסור התורה. ומדליקים את האור בשבת ע"י גוי של שבת, (ברמיזה ע"י סיפור דברים), ועוקפים את איסור התורה. ומגלחים במכונה או בסם את שערות הזקן, ועוקפים את איסור התורה.

אבל כל אלה הם היתרים ע"פ חז"ל, שקבעו כי כך היא ההלכה, למרות ההערמות והקומבינות.

השאלות הקנטרניות על "חרדיות שמתלבשות יפה", נובעות בדרך כלל גם מקנאה פשוטה. החילונית מבינה כי זכותה להיראות טוב, ואילו החרדית שתסתפק בעולם הבא המעותד לה, ובעולם הזה שתתכער ותסבול. מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, רבה של ירושלים, התייחס לכך:

"גם מה שהביא הכותב, מחילונים שלועגים על החסידים שהם מדור הקדמון והנשים שלהם מתחדשות ומקושטות, אין זה כלום. והלעג הזה רגילים בו בכל ענין, והקנאה תקועה בלבם כשרואים אשת רב חסיד שהיא יפה כלבנה ומלובשת ומקושטת בהיתר גמור כפי העת והזמן והמודרניזם,וזה נוגע ללבם הרבה, כאילו רק הם ראויים לזה, ואינם יודעים שכפי האמת הרבנים והחסידים בדעותיהם ובתהלוכיהם הם מודרנים יותר ויותר מהם, כי אדם יכול להיות הדתי הגדול בעולם ועם זה יהיה המודרני הגדול בעולם, והתורה אינה כנגד המודרניזם, רק שיהיה הכל על טהרת הדת והצדק, במקום שהחילונים עושים באיסור ולא אכפת להו, ה' יחזירם ויחזירנו בתשובה שלימה" (שו"ת שמש ומגן חלק ב').

ואגב, אשה יכולה להיות צנועה וגם להיות יפה, אין בכך סתירה. "צנועה" פירוש הדבר להיות רוב הזמן בבית ולא לשוטט ברחובות. אבל אשה שחושבת שמצוה להיות מכוערת, ומתלבשת בבגדים המכוערים ביותר, זה גורם לה לחיות בדיכאון כל הזמן, תוך הסתכלות על חברותיה בקנאה, וגורם לבעלה להסתכל על נשים אחרות, ויצא שכרה בהפסדה. וידוע כמה כתבו חז"ל הקדושים על מעלת ההתקשטות לנשים בעיני בעליהן.

◄ בגמרא במסכת שבת (כה:) נאמר, "מאי ותזנח משלום נפשי, אמר רבי אבהו: זו הדלקת נר בשבת. נשיתי טובה… רבי אבא אמר: זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים". רואים משם שאשה מקושטת זה יתרון.

◄ כתב הגאון רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספר "פלא יועץ" (בערך "יופי"), וזה לשונו: "כתיב שקר החן והבל היופי… אבל אם מוצא יופי ויראת ה' במקום אחד, בוודאי שיבחר ויקרב גם את היופי, שהרי אמרו (כתובות נט:) "אין אשה אלא ליופי…" וראוי לכל אדם להשתדל לקחת לבניו נשים יפות, כדי שלא יתנו עיניהם באחרת. וכן מטעם זה ילביש את אשתו ויקנה לה תכשיטין ביותר ממה שיש לו, כדי שתמצא חן בעיניו ולא יתן עיניו באחרת".

◄ כתב בהגהות יעב"ץ למסכת יבמות (סג:) הנדפסים בסוף המסכת, וזה לשונו: "אשה יפה אשרי בעלה, מספר ימיו כפליים. קמ"ל שלא ישא כעורה… כדי שלא יתן עיניו באשת חבירו. היינו דסמיך ליה "העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה וכו', מאן דעבד הא עבד הא". פירוש הדבר: אדם שיש לו אשה מכוערת, בסופו של דבר הוא מסתכל על אשת חברו וההמשך ידוע.

◄ בספר "אור החיים" על התורה, להגאון הקדוש רבי חיים בן עטר זצ"ל, בפרשת ויצא, עה"פ "ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה", כתב לפרש זאת ע"פ הגמרא בשבת (כה:) שתלמיד חכם צריך שתהיה לו אשה נאה כנגד יצר הרע, והתורה באה ללמד לאדם דעת לקחת אשה נאה.

◄ כל זה לא נאמר דוקא "בבית". מרן הגאון פאר הדור והדרו, רבי שלום משאש זצוק"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו, כתב בספרו "שמש ומגן", שהיום נהגו לצאת איש ואשתו לרחובה של עיר, והנשים היום יוצאות הרבה בחוץ, ועל כן אשה שאינה מתקשטת בחוץ, היא מתגנה בעיני בעלה, וכל מה שנאמר במקורות הנ"ל, שייך גם בהתקשטות בחוץ (כמובן לא באופן יוצא דופן ובולט), וכך כתב:

"מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

וכך מובא בספר "עוז והדר לבושה" שקיבל הסכמות מפוסקי ההלכה הקיצוניים ביותר, כמו הגר"ש וואזנער, הגרש"ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב, ועוד.

◄ בעמ' 413: "כך צריכה להיות גישתה של האשה, עליה להופיע בין אנשים במראה נאה ומלא חן".

◄ בעמ' 105: "מותר לה להיראות נאה בצאתה מביתה, וכך עליה לנהוג, משום שהקב"ה העניק לנשים חן, כדי שתיראנה נחמדות תמיד".

◄ בעמ' 298: "ראוי שנשים ובנות תקפדנה על הופעה נאה ונעימה".

◄ בעמ' 252: "במקום לגלוש לקיצוניות זו או אחרת, עליה להקפיד על תסרוקת נעימה למראה, היוצרת רושם מכובד ואפילו נאה. בת ישראל שייכת הרי למשפחת המלוכה, והופעתה צריכה להעיד על כך".

◄ בעמ' 319:  "עיקר הגוף צריך להיות לבוש בצורה נאה ומלאת חן".

◄ בעמ' 319: "טוב וראוי לשמלה שתהא פרחונית או מקושטת בכל צורה שהיא".

◄ בעמ' 405: "כבר הוסבר במקום אחר כי האשה והנערה צריכה להתלבש בבגדים נאים ולהתקשט בתכשיטים מתאימים, כדי להקרין תדמית נאה ומלאת חן יהודי".

◄ בעמ' 9: "נשים צריכות להתלבש בצורה נעימה ובטוב טעם… ההלכה מכירה בהחלט בצורך הקיים אצל נשים להתלבש בצורה נעימה ובטוב טעם, ואף מעודדת אותן לכך".

◄ בעמ' 226: "כיון שכיסוי הראש ממלא תפקיד כה חשוב, מתאים שסגנונו ישקף את עדינותה הפנימית ורגישויותיה של בת ישראל. לפיכך, עליו להיות פריט לבוש המוסיף חן ואצילות למעמדה המלכותי של האשה היהודיה".

◄ בעמ' 399: "הבה נדאג שפנינו יקרינו עדינות, מידות מתוקנות ושמחת חיים, להנאת הזולת".

◄ בעמ' 226: "אשה נשואה… עליה להתלבש בצורה נעימה ונאה, באופן המשקף את שמחתה ואצילותה".

◄ בעמ' 406: "השימוש הנכון באיפור משפר את הופעת האשה ויוצר תדמית בריאה, מאושרת ונעימה לעין".

◄ בעמ' 6: "החשוב מכל, החדרת בקוראות גאווה יהודית. אני מרגישה זכות וכבוד על הדברים שאינני יכולה לעשות. אני מודעת לכתר בת מלך המעטר את ראשי, ולאחריות הבאה אתו. כיום אני לוקחת בחשבון ונזהרת מאד להיראות במיטבי ולגרום הנאה לכל מי שפוגש אותי, בפרט לבעלי".

◄ בעמ' 380: "יש נשים המתלבשות בבגדים קודרים וחדגוניים, וכמעט שאינן מקדישות מחשבה להופעתן. ביניהן יש אפילו כאלה, הנוהגות כך מתוך רגש מוטעה של צניעות וענווה. לדוגמא, לא איכפת להן כיצד נראית הפאה שעל ראשן, והן יוצאות מביתן חבושות פאה לא מסורקת ומוזנחת. בנוסף לכך, הן לובשות שמלות חסרות צורה וצבע, משוללות כל חן. סגנון לבוש כזה גורם תחושת אי נוחות לרוב הנשים, היודעות להעריך טעם טוב ולבוש אסתטי, ולכל הפחות מצפות מאשה שתקפיד על הופעה נאה ונעימה. התלבשות בבגדים קודרים ועלובים אינה מעשה מצער ובלתי חברותי בלבד, בנוסף לכך יש כמה סיבות חיוביות ביותר מדוע נשים ובנות צריכות להקפיד תמיד על הופעה נאה ולבוש נעים לעין".

◄ בעמ' 398: "תכשיטים הינם חלק טבעי מלבושה של האשה, בתנאי שהם נעימים ועדינים. מותר אפילו לענוד תכשיטים במקומות ציבוריים… למעשה אנו מוצאים בחז"ל שאפילו נשים חשובות ביותר, כאשתו של רבי עקיבא, ענדו תכשיטים".

◄ בעמ' 401: "המדרש (ויקרא רבה יג, ד. וכן מובא בתוספות חגיגה ט ע"ב) מביא משל מיוחד מאוד: "יאי עניותא לברתיה דיעקב כערקתא סומקתא לסוסיא חיורא" כלומר, נאה מיעוט [תכשיטים] לבת ישראל, כמו סרט אדום הקשור סביב צוארו של סוס לבן. נראה כי כוונת חז"ל היא: סוס לבן נחשב לבריה אצילית ביותר. חבל לקשט חיה כזו במידה מופרזת, המסתירה ומסווה את יופיו הטבעי של הסוס. ברם, סרט אדום הקשור סביב צוארו של סוס לבן הינו קישוט מתאים ואף ראוי לשבח. חוט זה הוא פריט קטן, המבליט את מראהו האצילי של הסוס הלבן ואת יופיו, שהרי הצבע הלבן נראה יפה במיוחד בתוספת מעט צבע אדום המנוגד לו. כך לגבי השימוש במיעוט תכשיטים במקום הפרזה והגזמה. חינה של בת ישראל וענוותנותה אינם מוסתרים כאשר היא עונדת לגופה תכשיטים בטוב טעם – נהפוך הוא, התכשיטים תורמים לחן, לאצילות ולמראה הטוב בהם התברכו בנות עמנו במידה גדושה".

◄ בעמ' 46: "גם אשה או נערה הלובשת בגדים צנועים מדי, בצורה שתפגין את צניעותה בפני כל, מנצלת את בגדיה הצנועים להשגת מטרה שהיא היפך הצניעות… לפיכך, אין ללבוש חצאית המגיעה כמעט עד הרצפה, ללבוש בגדים קודרים מדי, לפסוע בפסיעות מעודנות מדי, וכו', כי כאמור הפגנת יתר של צניעות היא בעצמה חוסר צניעות".

מודעות פרסומת

מתויג:, , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: